פגישה אפשרית ביום ראשון הקרוב (ה 25 לחודש) מ18:00 עד 20:15 בהאב בתל אביב

נשמח אם תשלח קישורים למודולים שהצגתם

סליחה, על כתיבה באנגלית, זה הרבה יותר קל לי.

אני מבין את אמיר , אבל בו לא נתן את הסיגריות להרוס את רוח הטוב של פגישות Drupal.

ליאור,

כאשר העליתי בסוף המפגש את הנושא ואמרתי לו שלא חזר אליי, הוא אמר לקבוצה שהוא ממש רצה אבל לא היה לו את המספר. אבל לאחר 10 דקות כשהסתיים החלק הפורמלי של המפגש וניגשתי אליו לנסות לראות איף אפשר לפתור את הנושא, הצעתי גם לתת לו את המספר טלפון. הוא ענה באופן מכוער: "אני לא באמת רוצה את המספר שלך, ואם יש לך בעיה אז אתה יכול לא להיות פה - תבחר!". יחליטו הקוראים (כולל מוזמניך השוטרים הדרופליסטים) האם קיבלו מבעל המקום מידע אמיתי אודות הזדקקותו למספר הטלפון שלי.

תשובה כזו הייתי מקבל במסעדות לפני 3 שנים. אז לא, זה לא עובד כך - יש חוק. אסור לעשן במקום עבודה - נקודה. המרפסת מהווה חלל עבודה לכל דבר - הן לפגישות, הן לעבודה עם המחשב ואף מופיעה בשני סרטוני תדמית שהכינו על המקום כמשתמש לעבודה. מי שמתארח במקום צריך להתיישר על פי כלליו - ולא על פי חוקיו. את החוקים קובעת המדינה, הרגולטור, והם המחייבים את בעל העסק. אם ישנם כללים שאינם נוגדים את החוק, בעל המקום יכול להוסיפם. הם אינם יכולים לבוא במקום החוק.

אם לך זה לא מפריע ליאור, זה לא אומר שאתה צריך לראות דרישה (אף שהוגצה כבקשה בתחילה) בתור חוצפה. החוצפה היא של מי שאינו מכבד את החוק ואולי אף של מי שתומך באותו אדם.

איום (בעל-פה) בתביעה משפטית הגיע לאחר ההתייחסות המכוערת של הנדון, לא כצעד ראשון (פנייה באימייל ובטלפון), ואף לא כצעד שני (העלאת הנושא באופן אוהד את המקום בסיום הפגישה). איום לתביעה הועלה רק לאחר אמירתו של הנ"ל. למרות זאת, לא נעשה כל תהליך משפטי מצדי, וזאת כדי להבהיר שאין זו הכוונה - אלא הכוונה היא שיהיה אוויר נקי. עם זאת, אם לא אוכל להגיע למפגש בשל עישון במקום, או שאגיע ואסבול מעישון במקום, ייתכן שאבחר באופציית התביעה, זכות שמקנה לי החוק. כאמור, זו לא המטרה, כי אם הייתה כזו, הייתי תובע בשקט ("בשו-שו"). תחת זאת, אני מעלה את הנושא על פני השטח וכך גם יידעתי את החברות והחברים בסוף המפגש - לבעיה עצמה.

קל להתנגח באותם "נודניקים" הרגישים במיוחד לעשן. לעיתים עושים זאת בשמה של איזו זכות, לכאורה, של המעשנים לעשן. למעשנים יש זכות גדולה - להפסיק לעשן. עד אז, אני מבקש שלא ייעשנו לידי. אני מבקש זאת יפה בפעם הראשונה.

עצתך, ליאור, שלא להיכנס למרפסת, אינה יעילה ואינה הוגנת. פירוט:

למה אינה הוגנת? - גם במרפסת מתבצעת פעילות של חיברות, וכולנו יודעים שנטוורקינג מהווה חלק אינטגרלי וחשוב בעסקים. האם הוגן לדעתך להדיר את רגליו של אסטמתי מחלק זה של המפגש? אגב, אני לא לוקח בשום פנים ואופן את התפקיד הקורבני, אלא זה שדורש אוויר נקי גם אם לא היה אסטמתי. החולים הם המעשנים, לא הנקיים.

ולמה הצעתך גם אינה יעילה? - המרפסת צמודה לכל החללים הפנימיים של המקום ולכל אורכם ישנם דלתות וחלונות גדולים הפתוחים למרפסת. גם סגירה ופתיחה לחלופין אינם עוזרים - העשן, מה לעשות, אינו ממושמע ואינו נשאר בחוץ.

יש לדאוג שהחוק במקום יישמר, ומבחינה קהילתית בינינו - אני מקווה שאקבל גיבוי מחברות וחברים. באמירה מסוג: "אם אין לך מקום אחר, זה מה שיהיה, גם אם אתה לא יכול לבוא או שתבוא ומבחינתנו תיחנק" אין משום גישה קהילתית, וודאי לא חברתית. זה גם לא נחמד.

אמיר